פסק-דין בתיק ת"א 45761-09-11

רקע

לפניי מונחת תביעתו של מר כהן יוסף, יליד 1948 (להלן: " התובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 25.10.2007. התאונה התרחשה במהלך נסיעת התובע ברכב אשר בוטח ע"י ביטוח חקלאי, חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת") במחלף מורשה לכיוון צפון, כשהתנגש עם רכב אחר וכריות האוויר נפתחו. נהג הרכב השני נהרג (להלן: " התאונה").

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ונקבעה לתובע דרגת נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סעיף 34(ג) במבחני הביטוח הלאומי. קביעה זו מחייבת על פי דין,  מכוח סעיף 6(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:" חוק הפלת"ד"). לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 16.5.2012 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים כי לא מקבלים את הצעת בית המשפט, לא היה מנוס מלהכריע תיק זה לפי הכלל "ייקוב הדין את ההר" ( מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב') והתיק נקבע לדיון הוכחות ביום 10.2.2013.

מטעם התביעה העידו רו"ח נג'יב תאופיק, מר הרצל ציפרוט, מר טובי כהן והתובע. מטעם ההגנה לא הובאו עדים, ובאתה ישיבה הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

טענות צדדים

ב"כ התובע המלומד טוען כי התובע נהג במונית במחלף מורשה לכיוון צפון, כשלפתע ארעה התנגשות קשה עם רכב אחר וכריות האוויר נפתחו. התאונה הייתה קטלנית, נוסע הרכב השני נהרג בתאונה. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים שונים לתובע. התובע הובהל לבית חולים בלינסון, לאחר שחרורו המשיך במעקב טיפולי בקופת חולים. התובע נבדק ע"י וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה כי נכותו הרפואית הצמיתה הינה בגובה 20% במותאם למבחן 34 (ג)  למבחני הביטוח הלאומי. כתוצאה מנכות זו, נגרמו לתובע נזקים ממוניים  ולא ממוניים בשיעור משמעותי כמפורט בתחשיבי הנזק.

הנתבעת לא התכחשה לתאונה, אך טענה כי הפגיעה הייתה קלה, מאחר והתובע נבדק בבית החולים ושוחרר לביתו. ב"כ הנתבעת המלומדת טען כי הנכות אשר נקבעה ע"י המל"ל אינה פוגעת בתפקידו של התובע, וכי הנזקים אשר נגרמו לו הם לא פרי התאונה, ודרישות התובע מופרזות ולא הגיוניות.

דיון והכרעה

הנכות הרפואית והתפקודית

הנתבעת לא התכחשה לחבות בעניין התאונה ולכן נותר לדון בעניין שיעור הנכות וגובה הנזק.

סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן:

" נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה";

וועדה רפואית מטעם המל"ל, העריכה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה עקב התאנה בגובה 20% , והיא מחייבת לעניינו.

באשר לנכותו התפקודית של התובע, התובע לא שכנע אותי שפגיעתו התפקודית עולה משיעור זה והנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שנכותו התפקודית נמוכה משיעור זה. לפיכך ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית (ראה למשל ע"א 3049/93 גירגיסיאן נ' רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792), הנני קובע נכות התפקודית של התובע תהא בגובה 20%.

הפסד שכר לעבר ולעתיד

ככל שמדובר בעבר, עסקינן בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו בראיות של ממש.

"באותם המקרים בהם לאור טבעו ואפיו של הנזק ניתן להביא נתונים
  מדוייקים, על הנפגע - התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה לא ייפסק
  לו פיצוי".